ילד או ילדה שסופרים עד 100 עוד לא בהכרח יודעים כמה כפות יש על השולחן. תוכנית הלימודים לגן מבחינה בעצמה בין ספירה, לומר את המספרים לפי הסדר, ובין מנייה, לספור דברים כדי לדעת כמה הם (עמודים 17 ו־20). לכל אחת משבע המיומנויות יש כאן בדיקה של דקה עם דברים מהמטבח, וטריק אחד שמבדיל בין שינון להבנה.
1ספירה
בסוף גן חובה: לספור מ־1 עד 30, להמשיך לספור מכל מספר (עמוד 17), ולספור אחורה מ־10 (עמוד 18).
הבדיקה: בקשו לספור מ־1 כמה שאפשר. אחר כך: ״עכשיו תתחילו מ־7״, ו״מה בא אחרי 19?״.
מה רואים: מי שחוזר ל־1 כדי להגיע ל־8 יודע את הספירה כמו שיר. מי שממשיך מ־7 בלי לחזור, ועובר מ־19 ל־20, יודע אותה כמו מספרים.
בכיתה א׳: ספירה עד 100 קדימה ואחורה מכל מספר. התוכנית כותבת שספירת ההמשך ״מהווה תשתית ללימוד חיבור וחיסור״ (עמוד 1).
לשחק: רכבת מספרים · מסלול המספרים
2מנייה
בסוף גן חובה: למנות עצמים עד 20 (עמוד 20), ולדעת שהמספר האחרון אומר כמה יש (עמוד 21).
הבדיקה: שימו על השולחן 7 כפות ובקשו לספור. אחר כך כסו אותן במגבת ושאלו: ״כמה כפות יש מתחת למגבת?״.
מה רואים: מי שמרים את המגבת כדי לספור שוב, יודע לספור אבל עוד לא מחזיק את המספר. מי שעונה ״7״ מיד, יודע שהמספר האחרון הוא כמה יש.
בכיתה א׳: מנייה עד 100, ו״ההבנה שכאשר מונים פריטים, כמות הפריטים מיוצגת על־ידי המספר האחרון״ (עמוד 1).
לשחק: כמה בקופסה?
3מבט אחד
בסוף גן חובה: לזהות במדויק, בלי למנות, כמויות קטנות של 2 עד 5 (עמוד 26).
הבדיקה: זרקו 4 כפתורים על השולחן, תנו להסתכל רגע אחד, וכסו ביד: ״כמה היו?״. אחר כך 7: חמישה בשורה ועוד שניים.
מה רואים: מי שעונה ״4״ בלי לספור, רואה כמות. מי שאומר ״חמש ועוד שתיים, שבע״, כבר מחבר קבוצות, וזה הבסיס לחיבור בלי ספירה.
בכיתה א׳: ״זיהוי מהיר של כמויות קטנות (סוביטציה)״ בסידורים שונים (עמוד 2).
לשחק: מבט אחד
4השוואה
בסוף גן חובה: להשוות קבוצות בזוגות ובמנייה, ולומר איפה יותר, פחות או אותו מספר (עמודים 19 ו־22).
הבדיקה: שימו שורה של 6 מזלגות צמודים, ומתחתם 6 כפות מפוזרות לאורך. ״יש יותר מזלגות, יותר כפות, או אותו מספר?״
מה רואים: מי שאומר ״כפות, כי השורה ארוכה יותר״ עוד סומך על העין, וזה טבעי בגיל הזה. מי שמחבר מזלג לכל כף, או סופר, יודע שהאורך לא קובע.
בכיתה א׳: סדר המספרים עד 100: מה גדול ממה, ואיזה מספר קרוב יותר (עמוד 5).
לשחק: איפה יותר?
5מספרים
בסוף גן חובה: לזהות ולייצג את המספרים 0 עד 10. התוכנית מדגישה ״אין הכוונה לתרגול כתיבת המספרים״ (עמוד 27).
הבדיקה: כתבו 6 ו־8 על שני פתקים. ״איזה מספר גדול יותר?״, ואחר כך: ״תביאו לי 6 כפיות״.
מה רואים: מי שקורא ״שש״ ו״שמונה״ ועוד לא יודע מה גדול יותר, מכיר את הספרות כמו אותיות. מי שאומר ״8, כי אחרי 6 בא 7 ואז 8״, יודע שספרה היא כמות.
בכיתה א׳: קריאה וכתיבה של המספרים עד 100, וסדר המספרים (עמודים 3 ו־5).
לשחק: מבט אחד
6חיבור וחיסור
בסוף גן חובה: לחבר ולחסר עד 10 במצבים מוחשיים (עמוד 29), בלי תרגילים כתובים.
הבדיקה: שימו 5 ענבים בקערה וכסו במגבת: ״בקערה 5״. הוסיפו 2 ענבים שאפשר לראות: ״כמה עכשיו בקערה?״.
מה רואים: מי שרוצה להרים את המגבת ולספור הכול מ־1, עוד צריך לראות את כל הענבים. מי שאומר ״6, 7״ ממשיך לספור מ־5, כמו שעושים בכיתה א׳.
בכיתה א׳: חיבור וחיסור עד 10 ועד 20, ״כולל ספירה מהתחלה, ספירת המשך״ ועוד דרכים (עמוד 6).
לשחק: כמה בקופסה?
7דגמים
בסוף גן חובה: לזהות, לתאר וליצור דגמים חוזרים (עמוד 32), גם כשהדגם נעצר באמצע (עמוד 33).
הבדיקה: סדרו בשורה: כפית, כפית, מזלג, כפית, כפית, מזלג, כפית, כפית. ״מה בא עכשיו?״
מה רואים: מי שעונה ״כפית״ ממשיך מהדבר האחרון. מי שעונה ״מזלג״, ויכול להגיד ״שתי כפיות ומזלג, שוב ושוב״, מצא את החלק שחוזר.
בכיתה א׳: זיהוי חוקיות ״בסדרות של דגמים חוזרים״, השלמת איברים חסרים ויצירת סדרות (עמודים 3–4).
לשחק: הרכבת והמנהרה